בחירות האמצע בארצות הברית ב־3 בנובמבר 2026 מתנהלות בצל סכומי שיא: כ־11.4 מיליארד דולר כבר הוצאו על פרסום פוליטי במחזור הבחירות, ויותר מ־2.7 מיליארד דולר הוזרמו למערכת הפוליטית בידי 50 תורמים וגופים מרכזיים בלבד. לצד המפלגות והמועמדים ניצבים מיליארדרים מתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, התעשייה וההימורים, ועמם קבוצות שמאפשרות לתורמים להישאר אנונימיים. הסכומים אינם מלמדים מי ינצח, אבל הם חושפים מי מקבל את ההזדמנות להישמע שוב ושוב, ואילו אינטרסים מבקשים להשפיע על מדיניות הקונגרס הבא.

אילון מאסק בולט עם כ־446 מיליון דולר בתרומות גדולות שזוהו בדיווחי ועדת הבחירות הפדרלית (FEC), ואחריו תורמים כמו בני הזוג ריצ'רד ואליזבת יוליין, ג'ף וג'נין יאס, ג'ורג' סורוס, מייקל בלומברג ומרים אדלסון. הכסף מממן לא רק פרסומות טלוויזיה, אלא גם סטרימינג, פרסום דיגיטלי, שליחת מסרונים, מאגרי מידע, ארגון מתנדבים, ביקורי בית ושכנוע מצביעים. וושינגטון פוסט – ניתוח התרומות, 23 באוקטובר.

נכון לבוקר יום הבחירות, 3 בנובמבר 2026 (שעון ישראל). הסכומים הם תמונת מצב לפני השלמת הדיווחים הסופיים, ועשויים להשתנות לאחר הבחירות.

חמישה דברים שחשוב לדעת

• שיא בפרסום: לפי AdImpact, ההוצאה הפוליטית על פרסום כבר הגיעה לכ־11.4 מיליארד דולר. תחזית החברה למחזור כולו היא 11.6 מיליארד דולר – יותר מבשנת הבחירות לנשיאות ב־2024.
• זה לא התקציב היחיד: על פי נתוני FEC שהורדו ב־28 באוקטובר, מועמדי הבית והסנאט הוציאו כ־3.2 מיליארד דולר מתקציבי הקמפיין שלהם. יש חפיפה בין ההוצאה הזאת לבין הפרסום המדווח, ולכן אין לחבר את המספרים.
• מיליארדרים במרכז: מאסק תרם כ־446 מיליון דולר, בעיקר לגופים המזוהים עם הרפובליקנים. גם תורמים דמוקרטים בולטים הזרימו עשרות ומאות מיליונים.
• מעט תורמים, המון כסף: ניתוח Public Citizen מצא כי 515 תורמים וארגונים שהעניקו לפחות מיליון דולר כל אחד אחראים לכ־4.2 מיליארד דולר – 73% מכספי התרומות ל־Super PACs שנבחנו.
• הביקורת ציבורית וחוצת מפלגות: בסקר של מרכז ברנן, 85% מהמצביעים הרשומים תמכו בחשיפת מקורות המימון של כל ההוצאות והתרומות הפדרליות, ו־79% תמכו בהחזרת מגבלות על כסף בבחירות באמצעות תיקון חוקתי.

כמה באמת עלו בחירות האמצע של 2026?

השאלה הפשוטה לכאורה – כמה כסף הוצא – מקבלת כמה תשובות. חברת ניטור הפרסום AdImpact, לפי נתונים שפורסמו ב־Adweek, מדווחת על כ־11.4 מיליארד דולר בהוצאות פרסום פוליטי במחזור הבחירות של 2026, עלייה של 28% לעומת 2022. היא כוללת קמפיינים פוליטיים מסוגים שונים – לא רק פרסומות של מועמדים לסנאט ולבית הנבחרים, אלא גם מרוצים נוספים ופרסום על סוגיות ציבוריות. בתחזיתה מחודש יוני העריכה החברה כי המחזור כולו יגיע ל־11.6 מיליארד דולר, לעומת 8.9 מיליארד ב־2022 וכ־11.2 מיליארד ב־2024. תחזית AdImpact.

נתון אחר מודד את ההוצאות של המועמדים עצמם: USAFacts, על סמך נתוני FEC שנשלפו ב־28 באוקטובר, מצא כי קמפיינים של מועמדים לבית הנבחרים הוציאו כ־2.02 מיליארד דולר, ומועמדים לסנאט כ־1.18 מיליארד – 3.2 מיליארד בסך הכול מאז תחילת 2025. ההוצאות האלה כוללות גם שכר, ייעוץ, אירועים, תפעול ורכישת פרסום. מכאן שמדובר בחלק ממערכת הכספים הפוליטית, לא בנתון שאפשר להוסיף ישירות ל־11.4 מיליארד.

יש גם כסף שאינו עובר דרך קמפיין המועמד: לפי ניתוח Public Citizen שפורסם ב־27 באוקטובר, Super PACs קיבלו 4.2 מיליארד דולר מ־515 תורמים שנתנו מיליון דולר או יותר כל אחד. זה נתון של תרומות שהתקבלו, לא של הוצאות שבוצעו; והוא כולל גם חברות וארגונים, לא רק אנשים פרטיים.

לאן הלך הכסף – מהטלוויזיה עד לטלפון הנייד?

פרסום הוא הסעיף הגלוי והיקר ביותר. טלוויזיה מקומית, ערוצי כבלים, שירותי סטרימינג, פלטפורמות וידאו ופרסום ברשתות החברתיות מציגים שוב ושוב מודעות בעד מועמד, נגד יריב או על נושא שמזוהה עם אחד הצדדים. לפי AdImpact, ההוצאה על פרסום בטלוויזיה מחוברת לאינטרנט (Connected TV, הכוללת שירותי סטרימינג) הגיעה לכ־2.4 מיליארד דולר – גידול של 122% לעומת בחירות האמצע של 2022. לראשונה במחזור בחירות אמצע עקפה קטגוריה זו את הפרסום בכבלים. Adweek.

בנוסף, הקמפיינים משלמים למשרדי פרסום, סוקרים, מנתחי נתונים, יועצי תקשורת ועורכי וידאו; שוכרים מטות ועובדים; רוכשים רשימות דיוור וכלי פנייה לבוחרים; ומממנים מערכי שטח המתקשרים לתומכים, נוקשים בדלתות ומעודדים הצבעה. אין נתון אחד מוסכם על החלוקה המדויקת בין כל הסעיפים הללו, משום שקמפיינים, מפלגות וארגונים חיצוניים מדווחים בשיטות ובקטגוריות שונות.

על מה הפרסומות מדברות? הוושינגטון פוסט ניתח יותר מ־8,000 מודעות פוליטיות ששודרו כחמישה מיליון פעמים, וביחד ייצגו הוצאה של כ־1.6 מיליארד דולר במרוצים תחרותיים לקונגרס ולתפקידי מושלים. מבין המודעות שנבדקו, כ־920 מיליון דולר הושקעו במסרים כלכליים, לרבות יוקר המחיה, דיור ושכר. שחיתות בממשל עמדה במרכז פרסומות דמוקרטיות בהיקף של יותר מ־306 מיליון דולר; הרפובליקנים הוציאו כ־132 מיליון דולר על מסרים הקשורים להגירה. הדמוקרטים הוציאו במדגם זה כ־111 מיליון דולר על מודעות המזכירות את טראמפ, לעומת כ־11 מיליון דולר בפרסומות רפובליקניות שהזכירו אותו. אלה נתוני המדגם של העיתון, ולא חלוקה של מלוא 11.4 מיליארד הדולר שהוציאו כלל המפרסמים.

מי המיליארדרים שתרמו סכומים גבוהים, ולאילו מטרות?

הטבלה הבאה מתמקדת בעשרה תורמים פרטיים או קבוצות בני זוג בולטים, על סמך ניתוח וושינגטון פוסט לנתוני FEC עד 23 באוקטובר 2026. היא אינה כוללת ארגונים כמקשה אחת ברשימת האנשים, ומציינת בנפרד כספים שהועברו דרך חברות וגופים שבשליטת התורמים. הניתוח אינו סופר הוצאות עצמאיות ישירות של התורם, הלוואות, תרומות של מועמדים לעצמם או את כל הפעילות בבחירות מדינתיות. אלה סכומי תרומות שנרשמו, לא הוצאות שכבר בוצעו. הכותרות "רפובליקני" ו"דמוקרטי" מתארות את עיקר יעדי התרומות, ולא בהכרח את מלוא עמדותיו של התורם.

התורמים וקבוצות התורמים הבולטים במחזור 2026 (סכומי תרומות שזוהו, ולא בהכרח הוצאות בפועל):

• אילון מאסק — 446 מיליון דולר. בעיקר ל־America PAC ולקבוצות התומכות במועמדים רפובליקנים לסנאט ולבית הנבחרים.
• ריצ'רד ואליזבת יוליין — 150 מיליון דולר יחד. לקבוצות שמרניות ורפובליקניות.
• ג'ף וג'נין יאס — 110 מיליון דולר יחד. לקבוצות רפובליקניות ולארגונים התומכים בהרחבת הבחירה בין בתי ספר.
• ג'ורג' סורוס וגופים הקשורים אליו — 102 מיליון דולר. בעיקר ל־Democracy PAC ולקבוצות התומכות בדמוקרטים.
• מארק אנדריסן, בן הורוביץ וגורמים הקשורים לקרן שלהם — 92.2 מיליון דולר. לקבוצות לקידום מדיניות בתחומי הבינה המלאכותית והקריפטו, לצד גופים רפובליקניים.
• מייקל בלומברג — 84.2 מיליון דולר. לקבוצות דמוקרטיות, בעיקר במרוצים לבית הנבחרים, ולארגונים לקידום פיקוח על נשק.
• מרים אדלסון — 67.6 מיליון דולר. לקבוצות רפובליקניות ולגופים המזוהים עם טראמפ.
• קמרון וטיילר וינקלווס — 55.9 מיליון דולר יחד. לקבוצות רפובליקניות ולקידום מדיניות בתעשיית הקריפטו.
• פול סינגר — 53.5 מיליון דולר. בעיקר לקבוצות רפובליקניות במרוצים לסנאט ולבית הנבחרים.
• גרג ואנה ברוקמן — 50 מיליון דולר יחד. ל־MAGA Inc. ולקבוצת Leading the Future, הפעילה בתחום הבינה המלאכותית.

בדירוג המורחב של 50 התורמים והגופים הגדולים שבחן הוושינגטון פוסט, כ־1.67 מיליארד דולר שויכו למקורות התומכים בעיקר ברפובליקנים, כ־832 מיליון לתומכים בעיקר בדמוקרטים וכ־264 מיליון לגופים חוצי מפלגות ולקבוצות אינטרס. זו התפלגות בתוך רשימת 50 התורמים הגדולים בלבד, ולא סיכום כלל הכסף שהגיע לכל מפלגה.

חלק מהגופים המופיעים בדירוג הרחב אינם תורמים פרטיים כלל. למשל, One Nation, ארגון המזוהה עם הרפובליקנים בסנאט, העביר כ־133 מיליון דולר ל־Senate Leadership Fund; הארגון הדמוקרטי Majority Forward העביר כ־102 מיליון דולר ל־Senate Majority PAC. זהות האנשים והחברות שמימנו את הארגונים המתווכים לא תמיד נחשפת לציבור, ולכן יש להימנע מספירה כפולה של אותו כסף כשעבר בין גופים. Public Citizen.

למה הם נותנים כל כך הרבה כסף?

מאסק: שליטה בקונגרס, וגם תחומים שנוגעים לעסקיו

מאסק, בעל השליטה בטסלה וברשת X ומי שעומד בראש SpaceX, הפנה חלק ניכר מתרומותיו למנגנוני פעולה רפובליקניים ולמרוצי הסנאט. התמיכה הפוליטית שלו פומבית; במקביל, תחומי פעילותו – חוזים עם הממשל בתחום החלל והביטחון, רכב חשמלי, בינה מלאכותית ופיקוח על פלטפורמות – מושפעים מהחלטות רגולטוריות ותקציביות של וושינגטון. מרכז ברנן מציין את הממשק הזה כבסיס לדאגה מניגודי עניינים אפשריים. העובדה שיש לעסקיו אינטרסים ממשלתיים אינה הוכחה שתרומה מסוימת נעשתה בתמורה להחלטה פוליטית.

קיים גם הבדל בין שיטות חישוב: בעוד וושינגטון פוסט מנה כ־446 מיליון דולר של תרומות גדולות של מאסק, מרכז ברנן הגיע לכ־483 מיליון דולר כאשר כלל גם חברה הקשורה אליו. הנתונים משקפים הגדרות שונות של "תורם" ואין לערבב ביניהם.

היוליינים, יאס, סורוס ובלומברג: אידאולוגיה וסדרי עדיפויות

ריצ'רד ואליזבת יוליין, בעלי חברת אריזות ומשלוחים, תומכים כבר שנים במועמדים רפובליקניים ובסוגיות שמרניות, בין היתר בנושא הפלות ובתי משפט. ג'ף וג'נין יאס פעילים במיוחד במאבק על מדיניות החינוך ועל הרחבת האפשרות לבחור בתי ספר מחוץ למערכת הציבורית הרגילה; סכומים משמעותיים הופנו לקבוצות כמו School Freedom Fund. אלה יעדי פעילות ותרומה מתועדים, לא בהכרח הסבר בלעדי למניעיהם של בני הזוג.

בצד הדמוקרטי, ג'ורג' סורוס מזוהה עם תמיכה ממושכת במועמדים ליברליים ובפעילות פוליטית וחברתית פרוגרסיבית; הכספים המיוחסים לו במחזור זה הועברו בעיקר דרך גופים הקשורים אליו ל־Democracy PAC. מייקל בלומברג תרם למועמדים דמוקרטיים ולקבוצות התומכות בהגברת הפיקוח על כלי נשק, בהם Everytown for Gun Safety Victory Fund.

אדלסון, קריפטו ו־AI: המדיניות של השנים הבאות

מרים אדלסון, מבעלי Las Vegas Sands ואחת התורמות המרכזיות של טראמפ, ידועה גם בפעילותה הפרו־ישראלית. ב־2026 היא תמכה בקבוצות המזוהות עם הרפובליקנים בבית הנבחרים ובסנאט וב־MAGA Inc. לא ניתן להסיק מכל תרומה שלה על עמדה ספציפית בנוגע למלחמה, לישראל או לאיראן, אך יחסי ארה"ב–ישראל הם חלק ממכלול הנושאים שבהם היא מעורבת לאורך השנים.

מארק אנדריסן ובן הורוביץ, ממובילי קרן ההון סיכון a16z, השקיעו כסף רב בגופים שמקדמים מדיניות נוחה יותר לתעשיות הבינה המלאכותית והקריפטו; גרג ואנה ברוקמן תרמו לקבוצת Leading the Future, לצד MAGA Inc. הכסף לתחום הזה מכוון להשפיע על השאלה מי יקבע כללי פיקוח על פיתוח AI, אחריות משפטית וחובות בטיחות. רויטרס תיארה כיצד חברות קריפטו, AI והימורים הפכו לשחקניות מימון בולטות ב־2026.

חברות קריפטו מעבירות סכומים גדולים גם לקבוצות שתומכות במועמדים משתי המפלגות. בין היתר, לפי וושינגטון פוסט, Coinbase תרמה כ־57.8 מיליון דולר, בעיקר ל־Fairshake, ו־Ripple כ־49.6 מיליון. התעשייה מתעניינת בחקיקת שוק, פיקוח על בורסות ונכסים דיגיטליים ובהסדרת מטבעות יציבים. העובדה שכסף הגיע לשני המחנות מלמדת שהדגש אינו רק על זהות מפלגתית, אלא גם על הרכב הוועדות שיקבלו החלטות רגולטוריות. רויטרס, 27 באוקטובר.

איך מותר לתרום מאות מיליוני דולרים כשיש תקרת תרומה למועמד?

לפי הכללים הפדרליים, אדם פרטי יכול לתרום ישירות לקמפיין של מועמד פדרלי עד 3,500 דולר לכל מערכת בחירות במעגל 2025–2026, כאשר בחירות מקדימות והבחירות הכלליות נספרות בנפרד. לעומת זאת, Super PAC הוא גוף פוליטי שאפשר לתרום לו סכום בלתי מוגבל, לרבות בידי חברות ואיגודי עובדים, כל עוד הוצאותיו לטובת מועמד או נגדו הן עצמאיות ולא מתואמות עם הקמפיין. תרומות מגורמים זרים אסורות לפי הדין. ההסבר הרשמי של FEC.

נקודת המפנה הייתה פסק הדין Citizens United v. FEC משנת 2010, שקבע כי לא ניתן להגביל הוצאות פוליטיות עצמאיות של תאגידים בשל זהות המוציא. בית המשפט לא ביטל בכך את האיסור על תרומה ישירה של תאגידים למועמדים, והותיר דרישות גילוי מסוימות. FEC – תקציר הפסיקה.

ב־30 ביוני 2026 קבע בית המשפט העליון בפסק דין נוסף שמגבלות על הוצאות מפלגתיות המתואמות עם מועמדים פוגעות בתיקון הראשון לחוקה. זהו שינוי הנוגע להוצאות של מפלגות ואינו הופך הוצאות מתואמות של Super PACs למותרות באופן גורף. הודעת FEC על פסיקת יוני 2026.

"כסף אפל": מה הציבור לא יכול לדעת?

לצד תרומות שניתן לשייך בשמן למאסק, בלומברג או אדלסון, מערכת הבחירות כוללת "כסף אפל" (Dark Money): כסף שמועבר דרך עמותות וארגונים שאינם חייבים לחשוף את כל תורמיהם לציבור, אף שהם עשויים להעביר תרומות ל־Super PACs שמדווחים על קבלת הכסף. במקרה כזה רואים בדוחות את שם הארגון המתווך, אך לא תמיד את האדם או החברה שמימנו אותו מלכתחילה.

מרכז ברנן העריך באמצע אוקטובר כי לפחות 1.3 מיליארד דולר במחזור 2026 הגיעו ממקורות שהזהות מאחוריהם אינה גלויה. בניתוח נפרד של 40 התורמים הגדולים מצא המרכז שכ־29% מהכסף ברשימה זו עבר דרך קבוצות "כסף אפל". שני הנתונים נמדדים בדרכים שונות, ואין לצרף אותם זה לזה. מרכז ברנן, 14 באוקטובר · ניתוח התורמים, 29 באוקטובר.

מתנגדי המבנה הזה טוענים שהוא מונע מהבוחר לדעת האם הפרסומת שראה מומנה בפועל בידי חברת תרופות, יצרנית נשק, חברת טכנולוגיה או אדם בעל אינטרס בחקיקה. תומכי ההגנה על תרומות פוליטיות מזהירים מנגד שפגיעה באנונימיות וביכולת להתאגד עלולה להרתיע השתתפות פוליטית ולפגוע בחופש הביטוי, במיוחד בנושאים שנויים במחלוקת. הוויכוח איננו רק על היקף הסכומים, אלא גם על האיזון בין שקיפות לבין חופש התארגנות.

מה חושב הציבור האמריקאי על השפעת הכסף?

הביקורת איננה נחלתה של מפלגה אחת. סקר שערך מרכז ברנן בקרב 2,000 מצביעים רשומים בין 28 באפריל ל־6 במאי 2026 העלה כי 92% רואים בשחיתות בעיה גדולה בפוליטיקה ובממשל; 64% ציינו תרומות של מיליארדרים כאחד הגורמים לשחיתות; 85% תמכו בכללים שיחייבו חשיפת מקורות המימון של תרומות והוצאות פדרליות; ו־79% תמכו בתיקון חוקתי שיאפשר להחזיר הגבלות על כסף בבחירות. אלה תוצאות של סקר מסוים, לא מדידה של כל האמריקאים.

מבקרי השיטה אומרים שככל שהמימון מרוכז יותר אצל מספר קטן של אנשים וחברות, כך גובר הסיכון שנבחרי ציבור יקשיבו בראש ובראשונה לתורמים בעלי גישה למשאבים. לעומתם, מצדדי ההוצאות העצמאיות מדגישים שהשתתפות פוליטית באמצעות מודעות, אגודות ותמיכה במועמדים היא ביטוי מוגן של חופש הדיבור, ושאין להניח שמי שמוציא יותר כסף יכול לקבוע את הצבעת הציבור. הראיות אינן מאפשרות לקבוע שסכום מסוים "קנה" מושב בקונגרס; לכל היותר אפשר לבדוק קשרים בין פרסום, מסרים, נוכחות בשטח והחלטות הבוחרים.

הזווית הישראלית: תמיכה בישראל ומאבק בתוך המחנה הפרו־ישראלי

לכסף בבחירות האמריקאיות יש גם היבט ישיר עבור ישראל. מרים אדלסון היא מתומכי טראמפ ומהדמויות המוכרות בקהילה הפרו־ישראלית, ואילו ארגונים כמו AIPAC ו־J Street פעלו לאורך השנים לתמיכה במועמדים בעלי תפיסות שונות ביחס ליחסי ארה"ב–ישראל. הכסף, במקרה שלהם, משמש גם לקידום אג'נדה של מדיניות חוץ ולוויכוח על היחס לישראל, לעזה ולמלחמה באזור – אבל אין לייחס לכל תרומה עמדה פרטנית שלא נאמרה במפורש.

דוגמה למחלוקת בתוך המחנה הפרו־ישראלי היא הודעת J Street Action Fund מספטמבר על השקעה של 3 מיליון דולר נגד חמישה מועמדים רפובליקנים שקיבלו תמיכה מ־AIPAC, בין היתר במרוץ לסנאט בג'ורג'יה ובמרוצים לבית הנבחרים באוהיו, ויסקונסין, פנסילבניה ואיווה. שני הארגונים פועלים בזירה הפרו־ישראלית, אך חלוקים בנושאים מדיניים ובשאלת המועמדים שיש לקדם. הודעת J Street · Axios.

השפעה על השיח ועל סדר היום הציבורי אינה מוכיחה קשר ישיר בין תרומה לבין הצבעה של חבר קונגרס. לרקע נוסף אפשר לקרוא את הניתוח הקודם שלנו על מימון הבחירות בסנאט ואת הכתבה על שינוי אופן הפעילות של AIPAC.

אחרי מה לעקוב לאחר סגירת הקלפיות?

גם אחרי ההצבעה, החשבונות הסופיים לא יהיו זמינים מיד. דוחות FEC מאוחרים יותר יפרטו הוצאות ותרומות של הימים האחרונים, וחלק מהמקורות הסופיים של כספי ארגונים לא־מפלגתיים יישארו חסויים. מומלץ להבחין גם בהמשך בין סכומים שנתרמו, כסף שגויס, פרסום שנרכש והוצאות בפועל – ולא לאחד אותם למספר סנסציוני אך שגוי.

מבחינת המדיניות, כדאי לעקוב אחר סדר היום של הקונגרס שייבחר: הסדרת בינה מלאכותית וקריפטו, מיסוי, שירותי בריאות, חוקי נשק, מכרזים פדרליים וסיוע למדינות אחרות. הנתונים לבדם אינם מוכיחים תמורה בעד תרומה, אך הם מאפשרים לשאול שאלות מבוססות על קשרי מימון, שקיפות וניגודי עניינים. לכל המידע על הבחירות עצמן ראו מדריך בחירות האמצע בארה"ב 2026.

מקורות ותקופות מדידה: Adweek/AdImpact – הוצאות פרסום; USAFacts/FEC – הוצאות מועמדים, נתונים שנשלפו ב־28.10; וושינגטון פוסט – תרומות גדולות, 23.10; Public Citizen – Super PACs, 27.10; מרכז ברנן – כסף בבחירות; FEC – הכללים החוקיים. המידע עודכן ל־3 בנובמבר 2026, לפני פרסום דוחות הסיום.