משרד הבריאות הבריטי הכריז ב־4 בנובמבר 2026 על ניסוי גדול בבדיקות דם שעשויות לסייע לרופאי משפחה לזהות מוקדם יותר סימנים ל־13 סוגי סרטן. יותר מ־20 אלף מטופלים בני 45 ומעלה, שפנו לרופא עם תסמינים כמו נפיחות מתמשכת או אי־נוחות בבטן, יוכלו להשתתף במחקר ביותר מ־200 מרפאות באנגליה. המטרה היא לקבוע מי זקוק לבירור דחוף, עוד לפני שמופיעים סימנים חמורים. מדובר בטכנולוגיות ניסיוניות: יעילותן באבחון מוקדם ובשיפור התוצאות הרפואיות עדיין לא הוכחה.
המחקר, ששמו STRIDE-RCT, נערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהם ובמימון ממשלתי של עד 8.49 מיליון ליש"ט דרך המכון הלאומי הבריטי למחקר רפואי (NIHR). ייבחנו כמה בדיקות דם המבוססות על טכנולוגיות שונות, בהן זיהוי מקטעי DNA וחלבונים בדם ושימוש בכלי ניתוח מתקדמים, כולל בינה מלאכותית. הודעת ממשלת בריטניה, 4 בנובמבר 2026.
צילום אילוסטרציה. התמונה אינה מציגה את הבדיקות הנבחנות בניסוי או את אחד ממשתתפיו.
חמישה דברים שצריך לדעת על הניסוי החדש בבריטניה
- יותר מ־20 אלף משתתפים: המחקר ייערך בלפחות 200 מרפאות של רופאי משפחה ברחבי אנגליה.
- בני 45 ומעלה עם תסמינים: מי שמגיעים לרופא בגלל תסמינים בטניים לא מוסברים, כגון נפיחות מתמשכת או אי־נוחות, עשויים להיות מוזמנים להשתתף. אין מדובר בבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה הבריאה.
- 13 סוגי סרטן: החוקרים יבדקו אם ניתן לזהות סימנים מחשידים לגידולים באיברי מערכת העיכול ובאיברים נוספים, ובהם הלבלב, השחלות, המעי והערמונית.
- מבחנה או שתיים: במרבית הבדיקות יילקחו דגימות דם לצד הבדיקות השגרתיות, במטרה להוסיף מידע להחלטת רופא המשפחה.
- לא אבחנה סופית: תשובה חיובית אינה מוכיחה סרטן, ותשובה שלילית אינה שוללת אותו בוודאות. הבדיקות אינן מחליפות בירור רפואי מקובל.
אילו 13 סוגי סרטן נכללים בניסוי?
לפי משרד הבריאות הבריטי, החוקרים יבדקו את יכולתן של הבדיקות לזהות סימנים למחלות הבאות: סרטן המעי הגס, המעי הדק, הקיבה, הוושט, הלבלב, הכבד, דרכי המרה, כיס המרה, השחלות, רירית הרחם, הכליות, שלפוחית השתן והערמונית.
יש הבדל בין מחלות שהחוקרים מבקשים לזהות לבין מחלות שהבדיקה כבר הוכיחה שהיא מזהה באופן אמין. גם אם אחת הבדיקות תראה ביצועים טובים בחלק מסוגי הסרטן, יידרשו נתונים נפרדים על רגישות, דיוק והתועלת הרפואית בכל מחלה.
מי יוכל להשתתף במחקר STRIDE-RCT?
הקהל שאליו פונה הניסוי הוא מטופלים בני 45 ומעלה המגיעים לרופאי משפחה במערכת הבריאות הציבורית בבריטניה (NHS) עם תסמינים כגון נפיחות, כאבים או אי־נוחות מתמשכת בבטן. אלה תסמינים שכיחים שיכולים לנבוע ממגוון רחב של מצבים שאינם סרטן, אבל לעיתים הם גם הסימן הראשון למחלה ממארת.
הניסוי יתנהל במרפאות באזורים עירוניים, כפריים, בפריפריה וביישובים מוחלשים, כדי לבדוק את השימוש בבדיקות בסביבה רפואית מגוונת. לא כל אדם שעונה על תנאי הגיל והתסמינים יוכל בהכרח להשתתף: ההשתתפות תלויה במרפאה, בקריטריוני המחקר ובהסכמה מדעת.
פרטי פרויקט המחקר מופיעים גם באתר אוניברסיטת ברמינגהם. זהו מחקר המתוכנן להימשך כמה שנים, ולא בדיקה שכבר אושרה לשימוש בכל מרפאה.
איך אפשר לזהות סימנים לסרטן באמצעות בדיקת דם?
תאים בגוף משחררים לזרם הדם חומרים שניתן למדוד, ובהם מקטעים של חומר גנטי וחלבונים. חלקם עשויים לשקף תהליכים הקשורים להתפתחות גידול או לתגובה של מערכת החיסון אליו. הטכנולוגיות הנבחנות בניסוי ינסו לנתח את המידע הזה ולהעריך אם יש סימן שמצדיק בדיקות נוספות, ולעיתים גם באיזה איבר כדאי להתמקד.
העיקרון נשמע פשוט: במקום להפנות מיד כל מטופל עם כאבי בטן לבדיקות פולשניות או להדמיה מתקדמת, רופא המשפחה עשוי לקבל סימן נוסף שיסייע לו להחליט על רמת הדחיפות ועל הבירור המתאים. אולם יש גם אתגר מרכזי: סרטן בשלבים מוקדמים עלול לשחרר מעט מאוד סמנים לדם, ולכן בדיקה שאינה מזהה סרטן אצל מטופל מסוים עלולה ליצור ביטחון שגוי.
מנגד, תוצאה מחשידה אצל אדם שאין לו סרטן עלולה להוביל לבדיקות נוספות, עלויות וחרדה. בשל כך, המחקר אמור לבחון לא רק אם מתקבלת תוצאה, אלא גם עד כמה היא מועילה להחלטות רפואיות בעולם האמיתי.
למה אבחון מוקדם של סרטן הלבלב והשחלות קשה במיוחד?
לסרטן הלבלב, לסרטן השחלות ולכמה סוגי סרטן במערכת העיכול יש לעיתים תסמינים מוקדמים כלליים: כאב בטן, נפיחות, ירידה לא מוסברת במשקל או שינוי בהרגלי היציאות. תסמינים אלה נפוצים גם במחלות שפירות, ולכן קשה להחליט אילו מטופלים זקוקים לבדיקה דחופה.
לפי נתוני ממשלת בריטניה, באנגליה מאובחנים בכל שנה כ־71 אלף בני אדם עם אחד מחמישה סוגים מרכזיים — סרטן הלבלב, הקיבה, הכבד, השחלות והמעי — וכ־35 אלף מתים ממחלות אלה. הנתון אינו מתייחס לכל 13 המחלות שנכללות בניסוי. במחלת סרטן המעי הגס, למשל, הממשלה מציינת ששיעור ההישרדות לחמש שנים הוא בערך תשעה מכל עשרה כשאבחון נעשה בשלב הראשון, לעומת כאחד מכל עשרה בשלב הרביעי. נתונים אלה ממחישים את חשיבות הגילוי המוקדם, אך אינם מוכיחים שהבדיקות החדשות ישפרו הישרדות.
פרופ' פיטר ג'ונסון, המנהל הקליני הארצי של תחום הסרטן ב־NHS, הסביר בהודעת הממשלה כי הבעיה היא שתסמינים בטניים עלולים להידמות לבעיות רפואיות קלות בהרבה, והמחקר יבדוק אם בדיקות הדם יאפשרו לרופאים לבחור טוב יותר את המטופלים שזקוקים להמשך בירור.
למה לא מספיק לקבל תשובה חיובית או שלילית?
בדיקות לגילוי מוקדם חייבות להיבחן בכמה מדדים: כמה מקרי סרטן אמיתיים הן מזהות; כמה מהאנשים שאין להם סרטן מקבלים תוצאה חשודה לשווא; באיזה שלב מאובחנים הגידולים; ועד כמה התוצאות משנות את ההחלטות ואת תוצאי הבריאות. בדיקה ש"מוצאת סימנים" אינה בהכרח בדיקה שמשפרת את חיי המטופלים.
לפי הממשלה, רק 2%–6% מההפניות הדחופות לבירור חשד לסרטן בבריטניה מסתיימות באבחנת סרטן. זה מלמד שרופאים נדרשים להכריע על סמך מידע לא מושלם, אך אינו אומר שרוב ההפניות מיותרות: חלק גדול מהבירורים נחוץ דווקא כדי לשלול מחלה מסוכנת.
בתום המחקר תיבחן השאלה אם תוספת בדיקת הדם לשיקול הדעת של רופא המשפחה מסייעת להפנות מטופלים נכונים לבירור מוקדם יותר, בלי ליצור יותר מדי בדיקות מיותרות או להחמיץ גידולים.
מה ההבדל בין הניסוי החדש לבדיקת Galleri?
הניסוי החדש אינו זהה למחקר הענק של בדיקת Galleri, שנערך בבריטניה בהשתתפות יותר מ־142 אלף אנשים בני 50–77, רובם ללא תסמינים ידועים. Galleri נועדה לבחון איתור סימנים למגוון רחב של סרטנים כחלק מתוכנית סקר נוסף על הטיפול המקובל; המחקר הנוכחי מתמקד בשאלה כיצד לעזור לרופאי משפחה כאשר המטופל כבר מגיע עם תסמינים שעשויים להעיד על מחלה.
בתוצאות מחקר Galleri, שפורסמו בספטמבר 2026, לא נרשמה ירידה מובהקת במספר האבחנות בשלב 3 או 4 יחד, ולכן המחקר לא עמד ביעדו המרכזי. עם זאת דווח על פחות אבחנות בשלב 4 לבדו ועל יותר אבחנות בשלבים מוקדמים בקרב הנבדקים. המסקנה החשובה היא שאין להניח שכל בדיקת דם שמזהה סימני סרטן אכן מפחיתה אבחון מאוחר. התוצאות באתר המחקר; לקריאה נוספת: הכתבה בבָּעוֹלָם על בדיקת Galleri.
הזווית הישראלית: האם אפשר לבצע את הבדיקה בישראל?
הניסוי שהוכרז מיועד למטופלי מערכת הבריאות באנגליה, ולא פורסמה במסגרתו הודעה על הפעלת הבדיקות בישראל. גם אם הטכנולוגיות יניבו תוצאות מבטיחות, הדרך לשימוש שגרתי עשויה לכלול מחקרים נוספים, הערכת יעילות ובטיחות, אישורים רגולטוריים והחלטה של מערכות הבריאות לגבי מימון ונגישות.
בינתיים, אין להחליף בדיקות סקר מומלצות או בירור של תסמינים מתמשכים בבדיקות מסחריות שמבטיחות לזהות "סרטן בבדיקת דם אחת". מי שסובל מתסמינים חוזרים צריך לפנות לרופא ולברר את הצורך בהמשך בדיקות לפי המקרה. בהקשר הישראלי ראוי להזכיר גם את המדריך לקולונוסקופיה ולבדיקת דם סמוי בצואה, שעוסק בבדיקות סקר קיימות לסרטן המעי הגס, השונות מהבדיקות החדשות.
אחרי מה לעקוב?
ההתפתחות המכרעת תהיה פרסום תוצאות הניסוי: האם רופאים שהשתמשו בבדיקות החדשות הפנו מטופלים לבירור מתאים מוקדם יותר, בכמה מקרים זוהה סרטן שהיה עלול להתגלות בשלב מאוחר יותר, ומה היו שיעורי תוצאות השווא וההחמצה. גם היקף ההשתתפות של מרפאות מאוכלוסיות שונות יהיה חשוב, משום שבדיקות מדויקות חייבות לפעול היטב לא רק באוכלוסיית מחקר מצומצמת אלא גם במסגרת רפואת משפחה רגילה.
שאלות נפוצות על בדיקות הדם החדשות לסרטן
האם יש כבר בדיקת דם שמזהה 13 סוגי סרטן בוודאות?
לא. הניסוי בבריטניה בוחן כמה בדיקות שמנסות לזהות סימנים אפשריים ל־13 סוגי סרטן. מידת הדיוק והתועלת של כל בדיקה עדיין נבדקות.
מי יכול להשתתף בניסוי בבריטניה?
מטופלים בני 45 ומעלה שפונים לרופא משפחה בשל תסמינים בטניים עשויים לקבל הצעה להשתתף, אם המרפאה שלהם כלולה במחקר והם עומדים בתנאי ההשתתפות.
האם הבדיקה מחליפה קולונוסקופיה או בדיקות הדמיה?
לא. מטרת המחקר היא לבחון כלי נוסף שיסייע להחליט מתי יש צורך בבדיקות המשך. הוא אינו מחליף בירור רפואי, מעקב אחר תסמינים או בדיקות סקר מומלצות.
מה ההבדל בין STRIDE-RCT ל־Galleri?
STRIDE-RCT עוסק במטופלים עם תסמינים שמגיעים לרופא המשפחה ובוחן כמה בדיקות אפשריות. ניסוי Galleri בחן תוספת של בדיקת דם אחת לאוכלוסייה רחבה של אנשים ללא תסמינים, ולא עמד ביעד המרכזי שלו להפחתת אבחנות בשלב 3 ו־4 יחד.
מקורות
- ממשלת בריטניה – הודעה רשמית על STRIDE-RCT, 4 בנובמבר 2026
- אוניברסיטת ברמינגהם – רישום פרויקט STRIDE-RCT
- NHS-Galleri – סיכום תוצאות המחקר שפורסמו בספטמבר 2026
- אוניברסיטת קווין מרי בלונדון – ניתוח ממצאי Galleri
