שמונה מועמדים לנשיאות צרפת הציגו ב־12 בנובמבר 2026 תוכניות שונות לעתיד השירות הציבורי, והפערים ביניהם מגיעים למאות אלפי משרות. בתוכניות של חלק ממועמדי המרכז והימין מופיעים יעדים לצמצום מספר עובדי המדינה, החל ב־100 אלף ועד 800 אלף משרות, בעוד מועמדים מהשמאל מציעים גיוס מסיבי לשירותים כמו בריאות, חינוך ומשפט. הדיון נערך באירוע מיוחד של Franceinfo לקראת הבחירות באפריל 2027. סקירת Public Sénat, ‏12 בנובמבר.

5 דברים שצריך לדעת על תוכניות המועמדים

• המצמצמים: גבריאל אטאל מציע להפחית 100 אלף משרות, אדואר פיליפ 250 אלף, ברונו רטאיו עד 400 אלף ואריק זמור 800 אלף בחמש שנים.
• הצעות נוספות: דויד ליסנאר דיבר על צמצום של יותר מ־400 אלף משרות, ומפלגת האיחוד הלאומי (RN) על אי־איוש של 223 אלף תקנים.
• המגייסים: פביאן רוסל מציע להוסיף 500 אלף עובדי ציבור, ומרין טונדלייה מציעה 250–300 אלף משרות נוספות לאורך חמש שנים.
• הבינה המלאכותית: רטאיו וזמור מתייחסים לשימוש ב־AI ככלי אפשרי לייעול פעולות מינהליות ולהפחתת כוח האדם הדרוש.
• המספרים לא זהים במהותם: חלק מהתוכניות מדברות על אי־החלפת פורשים, אחרות על פרישה מרצון, צמצום תקנים או גיוס חדש. אלה הצעות ולא צעדים שבוצעו.

מה מציעים מועמדי המרכז והימין?

גבריאל אטאל: 100 אלף משרות

גבריאל אטאל, ראש הממשלה לשעבר ומועמד Renaissance, מציע תוכנית יציאה מרצון מהשירות הציבורי, לצד אי־החלפת חלק מהפורשים, במטרה להפחית כ־100 אלף משרות. אטאל מדגיש את הרצון לשמר תחומי ליבה, ובהם חינוך, צבא, ביטחון ומשפט, אבל עדיין נדרש פירוט של ההשפעה על רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה. Le Monde – סיקור העימות.

אדואר פיליפ: 250 אלף משרות בחמש שנים

פיליפ מציע שלא להחליף בערך שליש מ־750 אלף עובדי ציבור הצפויים לפרוש במהלך חמש שנים. כך הוא מבקש להפחית 250 אלף תקנים, לצד ארגון מחדש של תהליכים ושימוש בטכנולוגיה. אין פירוש הדבר פיטורים מיידיים של רבע מיליון עובדים; עיקר ההצעה מבוסס על עזיבה טבעית ואי־איוש תקנים. אדואר פיליפ – פרופיל ועמדות.

ברונו רטאיו: עד 400 אלף משרות

ברונו רטאיו, מנהיג מפלגת הרפובליקנים, העלה את היעד שעליו דיבר קודם מכ־200 אלף לעד 400 אלף משרות. לדבריו, אי־החלפת פורשים והכנסת מערכות בינה מלאכותית לפעולות מינהליות עשויות לאפשר להעביר חלק מהעובדים לתפקידים הנחוצים במערכות טיפול ובריאות. יש להבחין בין צמצום מספר העובדים הכולל לבין העברה של עובד מתפקיד אחד לאחר: העברה כשלעצמה אינה מפחיתה בהכרח את מספר המשרות. ברונו רטאיו – הפרופיל ומצע הבחירות.

אריק זמור: 800 אלף משרות

אריק זמור, מנהיג Reconquête שהכריז על התמודדות לנשיאות, מציע להפחית 800 אלף משרות לאורך חמש שנים. הוא מדבר על אי־החלפת פורשים, על שינוי העסקת עובדים זמניים ועל שימוש בטכנולוגיה, אך בדיון הציבורי לא הציג פירוט שלם של המשרדים והגופים שיישאו בכל היקף הצמצום. בהצהרותיו הוא מבקש להחריג חלק מעובדי החינוך, הבריאות, המשטרה והצבא.

ומה מציעים דויד ליסנאר ומרין לה פן?

דויד ליסנאר, ראש עיריית קאן, מציע צמצום של יותר מ־400 אלף משרות, ובמקביל העברת כ־200–300 אלף עובדים לתפקידי שטח. מפלגת RN של מרין לה פן מדברת על אי־איוש של 223 אלף משרות. ליסנאר ולה פן לא השתתפו בעצמם באירוע Franceinfo ב־12 בנובמבר; המספרים שלהם נלקחו מתוכניות ומהצהרות שפורסמו בנפרד. Le Monde, ‏13 בנובמבר. לקריאה נוספת: דויד ליסנאר – המרוץ לנשיאות צרפת ומרין לה פן – פרופיל ועמדות.

מה מציע השמאל?

פביאן רוסל, מועמד המפלגה הקומוניסטית, מדבר על גיוס 500 אלף עובדים בתוך חמש שנים, לצד שיפור תנאי השכר. מרין טונדלייה, מנהיגת הירוקים, מציעה גיוס של כ־250–300 אלף עובדי ציבור במהלך הקדנציה, בדגש על בתי חולים, משפט ושירותים חיוניים. ז׳אן־לוק מלנשון מציג הרחבת השקעות בשירותים ציבוריים בהיקף עשרות מיליארדי אירו. המתנגדים לצמצום כוח האדם מזהירים שצמצומים רוחביים עלולים להחריף עומסים, בעוד המצדדים בייעול טוענים ששינוי תהליכים יכול לאפשר שירות דומה בעלות נמוכה יותר. סיקור Le Monde.

האם בינה מלאכותית תחליף מאות אלפי עובדי מדינה?

חלק מן ההצעות מסתמכות על הנחה שמערכות AI יפשטו טיפול בבקשות, במסמכים ובתהליכים מנהליים ויצמצמו את הצורך בכוח אדם בחלק מהתפקידים. אך לפי הדיווחים על העימות, לא הוצג אומדן עצמאי אחיד שמוכיח שניתן להגיע לכל אחד מהיעדים בלי לפגוע בזמני טיפול, בזמינות שירות או בנגישות עבור אנשים שאינם משתמשים בטכנולוגיה דיגיטלית. המספרים הם יעדי קמפיין ולא תחזיות תעסוקה מאומתות.

כמה אנשים עובדים בשירות הציבורי בצרפת?

לפי נתוני המינהל הציבורי הצרפתי שפורסמו עבור סוף 2024, בשירות המדינה, ברשויות המקומיות ובבתי החולים הציבוריים עבדו כ־5.85 מיליון איש. הערכת ההשפעה של כל תוכנית תלויה באילו גופים כלולים, כמה עובדים צפויים לפרוש ממילא וכמה תקנים חדשים יידרשו כדי לשמור על רמת השירות. סיכום נתוני התעסוקה הציבורית בצרפת.

הזווית הישראלית

הוויכוח בצרפת דומה לדיונים במדינות אחרות על גודל המגזר הציבורי והשימוש בבינה מלאכותית בממשל. אין ממנו מסקנה אוטומטית לגבי ישראל, שמערכת השירות הציבורי והיקף האחריות המקומית שלה שונים, אך הוא מעלה שאלות מעשיות: האם AI חוסכת כוח אדם, האם היא מעבירה עובדים לטיפול ישיר בציבור ומה קורה למי שמתקשים לקבל שירות מקוון?

אחרי מה לעקוב?

להצגת תוכניות מתוקצבות ומפורטות של המועמדים, להסבר אילו משרות ייעלמו ואילו יתווספו, ולפגישת נציגי מועמדי המרכז והימין ב־17 בנובמבר. לצפייה בתמונת המרוץ כולו: בחירות צרפת 2027 – המדריך המלא.

מקורות: Le Monde, ‏13.11.2026; Public Sénat, ‏12.11.2026; Le Monde – הסיקור הישיר מהעימות.