מחקר בינלאומי חדש שהוצג בכנס EADV 2026 מצא כי משתמשים בתרופות שפועלות במסלול GLP-1 דיווחו יותר על נשירת שיער, ירידה בצפיפות השיער ושינויים בציפורניים לעומת אנשים דומים עם השמנה ו/או סוכרת מסוג 2 שלא השתמשו בתרופות. חשוב: מדובר בקשר שנמצא במחקר חתך המבוסס על דיווחי מטופלים — לא בהוכחה שהתרופות גרמו לתופעות, ולא בנתון שלפיו מחצית מהמטופלים צפויים לפתח נשירה בגלל התרופה.

עודכן: 7 באוקטובר 2026

5 דברים שצריך לדעת

• 39% ממשתמשי GLP-1 דיווחו על היפרדות ציפורן, לעומת 9% בקבוצת הביקורת.
• 50% מהמשתמשים דיווחו על נשירת שיער חריגה, לעומת 34% בקבוצת הביקורת.
• אובדן נפח או צפיפות שיער דווח אצל 42% מהמשתמשים לעומת 19% בקבוצת הביקורת.
• המספרים אינם שיעור תופעות הלוואי שנגרמו מהתרופה: אלה דיווחים במחקר חתך, וחלק מהבעיות היו קיימות עוד לפני תחילת הטיפול.
• החוקרים ממליצים לא להפסיק את התרופה לבד, אלא לפנות לרופא אם מופיעים נשירה, גרד או אודם בקרקפת או שינויים בציפורניים.

מה מצא המחקר החדש?

המחקר הוצג בתחילת אוקטובר בכנס 2026 של האקדמיה האירופית לדרמטולוגיה ולוונרולוגיה (EADV) בווינה. החוקרים השוו 575 משתמשים בתרופות ממשפחת GLP-1 ל־1,329 אנשים עם סוכרת מסוג 2 ו/או השמנה שמעולם לא השתמשו בתרופות האלה. המשתתפים גויסו בצרפת, ארצות הברית, ברזיל ומקסיקו.

במחקר הציפורניים, 66% ממשתמשי GLP-1 דיווחו על לפחות בעיה אחת בציפורניים, לעומת 53% בקבוצת הביקורת. היפרדות של הציפורן ממיטת הציפורן דווחה אצל 39% מהמשתמשים לעומת 9% מהביקורת, ושינוי צבע בציפורניים דווח אצל 46% לעומת 17%.

גם לאחר התאמות למחלות עור ולחסרים תזונתיים, היפרדות ושינוי צבע בציפורניים נשארו שכיחים בערך פי שניים עד שלושה בקרב המשתמשים. עם זאת, החוקרים עצמם מדגישים שהמחקר אינו יכול להוכיח שהתרופות הן שגרמו לתופעות.

ומה נמצא לגבי נשירת שיער?

במחקר נלווה, שנערך באותם משתתפים, 50% ממשתמשי GLP-1 דיווחו על נשירת שיער חריגה לעומת 34% בקבוצת הביקורת. אובדן נפח או צפיפות שיער דווח אצל 42% לעומת 19%.

נשירת שיער שהחלה לאחר תחילת הטיפול הייתה שכיחה יותר מפי שניים בקרב משתמשי GLP-1 — 26% לעומת 12% בקבוצת הביקורת.

ממצא נוסף היה שנשירת השיער לא הופיעה בדרך כלל לבדה: אצל רבים מהמשתמשים היא לוותה בגרד, אודם או קשקשת בקרקפת. החוקרים העלו אפשרות שבחלק מהמקרים יש גם מרכיב דלקתי בקרקפת, ולא רק נשירה הקשורה לירידה מהירה במשקל. זו עדיין השערה שדורשת מחקר נוסף.

למה 50% לא אומר שחצי מהמטופלים יסבלו מנשירת שיער מהתרופה?

הנתון של 50% מתאר את שיעור המשתמשים שבמחקר דיווחו על נשירת שיער חריגה בזמן הסקר. הוא אינו מודד כמה אנשים פיתחו נשירה חדשה בגלל התרופה ואינו שקול לשיעור תופעת לוואי בניסוי קליני. המחקר היה מחקר חתך, חלק מהתסמינים קדמו לטיפול, והחוקרים עצמם מדגישים שלא ניתן להסיק ממנו סיבתיות.

האות של נשירת שיער מוכר גם ממקורות אחרים. ה־FDA דיווח כי בין דצמבר 2024 למאי 2025 עודכנו העלונים של אוזמפיק, מונג'רו וכמה תרופות נוספות ממשפחה זו כך שיכללו alopecia בעקבות בדיקת דיווחי בטיחות. בעלון האמריקאי של Zepbound, למשל, נשירת שיער בניסויים דווחה יותר אצל נשים — 7.1% לעומת 1.3% בפלצבו — והעלון מציין שהיא הייתה קשורה לירידה במשקל. הנתונים האלה אינם ניתנים להשוואה ישירה ל־50% במחקר EADV, משום שמדובר בשיטות מחקר שונות.

האם אוזמפיק באמת גורם לנשירת שיער?

עדיין אי אפשר לומר זאת בוודאות. המחקרים שהוצגו ב־EADV היו מחקרי חתך שהתבססו על דיווחי מטופלים. הם יכולים לזהות הבדלים וקשרים סטטיסטיים, אבל אינם יכולים להוכיח סיבה ותוצאה.

גם סקירות ומחקרים קודמים מצאו אות אפשרי של נשירת שיער בקרב משתמשי GLP-1. מטא־אנליזה שפורסמה ב־2026 וכללה תשעה מחקרים התערבותיים ו־4,114 משתמשים מצאה סיכון גבוה יותר לנשירת שיער לעומת פלצבו. עם זאת, החוקרים עדיין מנסים להבין כמה מהסיכון קשור לתרופה עצמה וכמה נובע מהירידה המהירה במשקל, שינויי תזונה, חסרים תזונתיים או גורמים אחרים.

למה ירידה מהירה במשקל יכולה לגרום לנשירה?

אחת ההשערות המרכזיות היא telogen effluvium — נשירה זמנית שיכולה להופיע לאחר שינוי גופני משמעותי, ירידה מהירה במשקל, מחלה, ניתוח, לחץ או חסר תזונתי. במצב כזה יותר זקיקי שיער עוברים לשלב המנוחה במחזור הצמיחה, ולעיתים הנשירה מתחילה רק כמה חודשים לאחר האירוע שהפעיל אותה.

סקירות שפורסמו בשנים האחרונות מצביעות על כך שהקשר בין GLP-1 לנשירה נראה חזק יותר עבור סמגלוטייד וטירזפטייד, אך גם כאן לא ברור אם ההסבר הוא השפעה ישירה של התרופה או בעיקר הירידה במשקל שהיא גורמת.

אילו תרופות נכללות במשפחת GLP-1?

בין התרופות הרלוונטיות נמצאות תרופות המבוססות על סמגלוטייד, כמו אוזמפיק (Ozempic) ו־ויגובי (Wegovy). מונג'רו (Mounjaro) וזפבאונד (Zepbound), המבוססות על טירזפטייד, אינן אגוניסט GLP-1 "טהור" אלא פועלות בשני מסלולים — GIP ו־GLP-1 — אך נכללות לעיתים קרובות בדיון הרחב על תרופות GLP-1.

המחקר החדש בחן את משפחת התרופות כקבוצה ולא נועד לקבוע שתרופה מסוימת מסוכנת יותר מאחרות.

לסקירה רחבה יותר אפשר לקרוא את המדריך של בָּעוֹלָם לאוזמפיק, ויגובי, מונג'רו ותרופות ההרזיה. באתר יש גם מדריך על רטטרוטייד — זריקת ההרזיה החדשה, וכתבה המשווה בין פאונדאיו לגלולת Wegovy.

מה לעשות אם מתחילה נשירת שיער?

המסר המרכזי של החוקרים הוא לא להפסיק טיפול יעיל על דעת עצמכם. אם מופיעה נשירה חדשה, שינוי בצפיפות השיער, גרד, אודם או קשקשת בקרקפת — כדאי לעדכן את הרופא המטפל, ובמקרים מתמשכים לשקול גם בדיקת רופא עור.

הרופא עשוי לבדוק גורמים אחרים שיכולים לגרום לנשירה, כולל חסר בברזל, חלבון או רכיבים תזונתיים אחרים, תפקוד בלוטת התריס, מחלות עור ושינויים הורמונליים. הטיפול תלוי בסיבה ולא תמיד דורש שינוי בתרופת ה־GLP-1.

ומה לגבי הציפורניים?

שינוי צבע, שבירות או היפרדות של הציפורן יכולים לנבוע ממגוון רחב של מצבים — טראומה, זיהום פטרייתי, מחלות עור, חסרים תזונתיים ותרופות. לכן גם במקרה הזה לא נכון להסיק אוטומטית שה־GLP-1 הוא הגורם.

במחקר החדש, כמחצית ממשתמשי GLP-1 דיווחו על בעיות ציפורניים שהיו קיימות עוד לפני תחילת הטיפול. זה אחד ההסברים לכך שהחוקרים נזהרים מאוד בפרשנות.

מה המגבלות של המחקר?

יש כמה מגבלות חשובות: הוא התבסס על דיווח עצמי, היה מחקר חתך ולא עקב אחרי מטופלים מהיום שבו התחילו טיפול, וחלק מהתסמינים היו קיימים קודם. בנוסף, המחקר נערך בתמיכה מוסדית של DUCRAY Laboratories מקבוצת Pierre Fabre, חברה שפועלת בתחום מוצרי העור והשיער.

החוקרים מתכננים כעת מחקרים פרוספקטיביים שיעקבו אחרי מטופלים מתחילת הטיפול, עם בדיקות עור ושיער סטנדרטיות ומעקב ביולוגי. אלה יהיו חשובים כדי להבין אם הקשר סיבתי, מתי התופעות מתחילות והאם הן הפיכות.

השורה התחתונה

המחקר החדש מחזק את האות שכבר הופיע בשנים האחרונות: נשירת שיער ובעיות בקרקפת ובציפורניים עשויות להיות שכיחות יותר אצל חלק מהמשתמשים בתרופות GLP-1. אבל הוא עדיין לא מוכיח שהתרופות עצמן הן הסיבה.

למי שהטיפול מסייע בסוכרת או בהשמנה, אין בממצאים סיבה להפסיק אותו באופן עצמאי. כן יש סיבה לשים לב לשינויים, לדווח עליהם לרופא ולבדוק גורמים תזונתיים או דרמטולוגיים שניתן לטפל בהם.

שאלות נפוצות

האם אוזמפיק גורם לנשירת שיער?

מחקרים מצביעים על קשר בין שימוש בתרופות GLP-1 לבין שיעור גבוה יותר של נשירת שיער, אך עדיין לא הוכח שהתרופה עצמה היא הסיבה. ירידה מהירה במשקל וחסרים תזונתיים עשויים להיות חלק מההסבר.

האם נשירת השיער הפיכה?

אם מדובר ב־telogen effluvium בעקבות ירידה מהירה במשקל או חסר תזונתי, הנשירה יכולה להיות זמנית. עם זאת, יש סוגים נוספים של נשירת שיער ולכן חשוב לברר את הסיבה.

האם צריך להפסיק אוזמפיק או מונג'רו אם השיער נושר?

לא על דעת עצמכם. החוקרים מדגישים שהממצאים אינם סיבה להפסקה עצמאית של טיפול. כדאי לפנות לרופא המטפל ולהחליט יחד כיצד להמשיך.

אילו בעיות בציפורניים נמצאו?

המחקר מצא שיעורים גבוהים יותר של היפרדות ציפורן, שינוי צבע והפרעות נוספות בקרב משתמשי GLP-1 לעומת קבוצת הביקורת.

אחרי מה לעקוב

• מחקרים פרוספקטיביים שיבדקו מטופלים מתחילת הטיפול.
• האם הסיכון שונה בין סמגלוטייד, טירזפטייד ותרופות אחרות.
• הקשר בין קצב הירידה במשקל לבין נשירת שיער.
• האם דלקת בקרקפת היא מנגנון נפרד שניתן לטפל בו.
• האם שינויים בציפורניים ובשיער הפיכים לאחר התייצבות המשקל או שינוי טיפול.

מקורות

• EADV Congress 2026 — הודעת המחקר על ציפורניים והמחקר הנלווה על שיער וקרקפת.
• Diabetes Research and Clinical Practice, 2026 — מטא־אנליזה של מחקרים על GLP-1 ונשירת שיער.
• Dermatology and Therapy, 2026 — סקירה על הסיכון האפשרי לנשירת שיער והמלצות קליניות.
• FDA — עדכוני בטיחות ועלונים בנושא alopecia בתרופות ממשפחת GLP-1.

המידע בכתבה נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.