וול סטריט

מניות ה־AI בסין צנחו: מדד STAR50 איבד 40% וכ־480 מיליארד דולר נמחקו

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
מסך טאבלט עם גרף של מסחר בבורסה, צילום המחשה לירידות במניות הבינה המלאכותית בסין
פרסומת

כמעט חצי טריליון דולר נמחקו משווי השוק של חברות הטכנולוגיה במדד STAR50 הסיני, לאחר ירידה של כ־40% במדד בתוך פחות מארבעה חודשים. בזמן שמשקיעים בוול סטריט עדיין מתווכחים אם ההתלהבות מבינה מלאכותית יצרה בועה, בבורסת שנגחאי כבר מתמודדים עם נפילה חדה במחירי מניות השבבים, הרובוטיקה והתשתיות. תחקיר רויטרס שפורסם ב־26 באוקטובר 2026 מצביע על שילוב של תמחור גבוה, חשש מהיקף הביקוש לבינה מלאכותית, הגבלות אמריקאיות אפשריות ואכזבה של משקיעים פרטיים.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

הירידות לא נותרו רק במדד הטכנולוגי. מדד CSI 300 של החברות הגדולות בסין ירד בכ־20% משיאי יוני, על רקע תיקון רחב יותר בשוק המקומי. אבל כדאי להבחין בין קריסה במחירי המניות לבין כישלון של הטכנולוגיה עצמה: הנתונים אינם מוכיחים שהביקוש לבינה מלאכותית נעלם או שכל החברות ייכשלו מבחינה עסקית. הם מעידים על שינוי חד במחיר שמשקיעים מוכנים לשלם תמורת ציפיות לרווחים עתידיים.

צילום המחשה של גרף מסחר בשוק ההון, לכתבה על ירידות של 40% במדד STAR50 בסין
Photo by Jakub Żerdzicki on Unsplash

צילום המחשה בלבד; המסך שבתצלום אינו מציג נתונים בפועל של מדד STAR50.

המספרים המרכזיים: מה קרה למניות ה־AI בסין?

  • 40% ירידה: הנפילה במדד STAR50 משיאי יולי 2026, בתוך פחות מארבעה חודשים, לפי רויטרס.
  • כ־480 מיליארד דולר: המחיקה המוערכת בשווי השוק הקשורה לירידת מניות חברות המדד, ולא סכום כסף מזומן שיצא מחשבונותיהן.
  • כ־20% ירידה: הפער של מדד CSI 300 הרחב משיאיו בחודש יוני.
  • מכפיל רווח של כ־100: התמחור הממוצע המתואר ברויטרס למדד STAR50 על בסיס רווחי עבר, לעומת כ־30 במדד נאסד״ק 100; כלומר, אפילו אחרי הנפילה, מניות רבות אינן בהכרח זולות.
  • 42% משווי השוק ו־57% ממחזור המסחר: משקל המניות המזוהות עם מגמת הבינה המלאכותית בשוקי A ו־H הסיניים, לפי הגדרת ענף ה־AI במחקר של גולדמן זאקס שצוטט ברויטרס.

מהו מדד STAR50 ולמה הוא חשוב?

מדד STAR Market 50, המכונה גם STAR50, עוקב אחר 50 מהחברות הגדולות והסחירות ביותר בזירת החדשנות המדעית והטכנולוגית של בורסת שנגחאי. זו הזירה הסינית שמקבילה במובנים מסוימים לנאסד״ק: נסחרות בה חברות בתחומים כמו שבבים, תוכנה, ביוטכנולוגיה וציוד מתקדם. הבורסה בשנגחאי מפרטת את שיטת בחירת המניות ואת המגבלות על המשקל שלהן במדד.

חשוב להבהיר: לא כל חברה במדד STAR50 היא חברת בינה מלאכותית טהורה. המדד משקף שוק רחב יותר של טכנולוגיות צמיחה. עם זאת, חברות שבבים ועסקים שנהנים מהשקעות בתשתיות AI הפכו חלק מרכזי מהסיפור שלו, ולכן הירידה בו משמשת מדד לעוצמת התיקון בענף הטכנולוגיה הסיני. הרכב המדד גם משתנה מעת לעת; בספטמבר 2026 נכנסו אליו חמש מניות חדשות בעקבות עדכון רשמי של בורסת שנגחאי.

אילו חברות נפגעו במיוחד מהירידות?

מאחורי המדדים נמצאות חברות שמשכו משקיעים רבים בזמן גל ההנפקות וההתלהבות ממחשוב AI. לפי נתוני רויטרס ל־26 באוקטובר, הפגיעה במספר מניות גדולה אף יותר מהירידה במדד:

  • Unitree: יצרנית הרובוטים הסינית, שזכתה לביקוש אדיר בהנפקתה באוגוסט, איבדה כמחצית מערכה מאז החלה להיסחר.
  • MetaX Integrated Circuits ו־Moore Threads: שתי יצרניות שבבים שזינקו מאות אחוזים לאחר הנפקותיהן ב־2025, אך איבדו מאז יולי 2026 בערך מחצית מערכן.
  • CXMT: יצרנית שבבי הזיכרון איבדה יותר מרבע משווייה בחודש האחרון, על פי הדיווח.
  • Zhongji Innolight ו־Eoptolink Technology: שתי יצרניות רכיבי תקשורת אופטית ירדו בכ־60% משיאי יוני–יולי, בין היתר על רקע הסיכון להגבלות אמריקאיות על אספקת מוצרים למרכזי נתונים בארצות הברית.

התשואות האלה נמדדו מתאריכי שיא שונים או ממועדי הנפקה שונים; אין להשוות אותן כאילו כולן מתייחסות לאותו חודש או לאותה קבוצת השקעה. גם אין פירושן שכל חברות ה־AI בסין ירדו בשיעור זהה.

למה התהפכה המגמה דווקא עכשיו?

לפי תחקיר רויטרס, לא נמצא אירוע יחיד שהצית את כל גל המכירות. במקום זאת, כמה גורמים התחברו: מחירי מניות שנשענו על צמיחה עתידית שאפתנית, ספקות לגבי הרווחיות של חלק מההשקעות בבינה מלאכותית, צרכים של משקיעים למימוש אחזקות לצורכי מס והאפשרות שוושינגטון תגביל גישה של ספקיות סיניות לשוק מרכזי הנתונים האמריקאי.

התמחור ממחיש את הבעיה. גם לאחר ירידה של 40%, מכפיל הרווח ההיסטורי של STAR50 עמד סביב 100, בהשוואה לכ־30 במדד נאסד״ק 100, לפי רויטרס. בשיא ההתלהבות המכפיל הסיני הגיע לכ־250. המשמעות היא שהמשקיעים שילמו בעבר מחירים גבוהים מאוד ביחס לרווחים שכבר דווחו, מתוך תקווה להכנסות גדולות הרבה יותר בהמשך.

כאשר שיעור הצמיחה הצפוי יורד, או כאשר משקיעים נעשים פחות מוכנים להסתכן, מניה יכולה לאבד חלק גדול מערכה גם בלי שהחברה תפסיק למכור מוצרים. זה ההבדל בין הסיפור של תמחור מניות לבין הסיפור של התפתחות תעשיית הבינה המלאכותית.

המשקיעים הפרטיים נפגעו, וגם תוכניות ההנפקה בסכנה

העליות של השנתיים האחרונות בסין לוו בתקוות לתמיכה ממשלתית בתעשיית השבבים והרובוטיקה. חלק מהמשקיעים הפרטיים פירשו את עידוד ההשקעות הטכנולוגיות מצד בייג׳ינג כאיתות שהמניות ימשיכו לעלות, אך הממשלה לא הבטיחה מחיר או תשואה כלשהם.

רויטרס הביא את סיפורו של משקיע פרטי מהאי האינאן, שסיפר שהשתכנע להשקיע בעקבות נוכחותם של גופים הנתמכים בידי המדינה בחברות כמו Unitree. כיום הוא וחבריו מחזיקים במניות ששוויין ירד מאוד. במקרה כזה הנזק אינו רק למדד — אלא גם לאמון הציבור בתוכניות השקעה טכנולוגיות שנתפסו כתואמות את מדיניות הממשלה.

הנפילה עלולה להשפיע גם על יכולתן של חברות שבבים צעירות לגייס הון. כאשר התיאבון של משקיעים להנפקות חדשות פוחת, חברות נאלצות לשקול לדחות הנפקה, להנמיך שווי יעד או לחפש מימון אחר. מנהל ההשקעות הונג האו מהונג קונג אמר לרויטרס שהשוק הנוכחי עלול לעצור חברות רבות שהתכוונו לצאת לבורסה.

מה התפקיד של בייג׳ינג ושל ההגבלות האמריקאיות?

ממשלת סין מבקשת כבר שנים לחזק תעשיית טכנולוגיה מקומית עצמאית, להפחית תלות בציוד אמריקאי ולפתח שוק הון שיוכל לממן חברות חדשנות. במקביל הרשויות ניסו להקטין תנודתיות, להגביל מסחר ממונף ולעודד שוק עולה אך יציב יחסית — מה שהמשקיעים מכנים לעיתים ״שוק שורי איטי״.

כעת הירידות מעמידות את המדיניות הזאת במבחן. אפילו כאשר תוכניות המדינה להרחבת יכולות ה־AI נמשכות, מניות החברות שמנסות לממש אותן יכולות לרדת בחדות. לחץ נוסף מגיע מוושינגטון: החשש מהגבלות סחר או השקעה מקשה על הערכות ההכנסות העתידיות של חלק מהספקיות הסיניות, במיוחד מי שתלויות בלקוחות ובמרכזי נתונים אמריקאיים.

בבָּעוֹלָם פרסמנו גם כתבה על ההצעה האמריקאית להגבלת השקעות בטכנולוגיה סינית ועל תגובת בייג׳ינג. ההקשר הזה חשוב להבנת הסיכון הגיאופוליטי בשווי המניות — אך אין לייחס את כל הירידה במדד אך ורק למגבלות מארצות הברית.

האם הירידות בסין מבשרות על מפולת במניות ה־AI בארצות הברית?

לא בהכרח. בתאריך שבו פורסם התחקיר, רויטרס ציין כי מדד נאסד״ק האמריקאי היה נמוך בכ־6% משיא שנקבע כשלושה שבועות קודם לכן, לעומת ירידה גדולה בהרבה בסין. המדדים שונים בהרכבם ובתמחורם, והפער אינו תחזית למה שיקרה בוול סטריט. חלק מחברות הטכנולוגיה האמריקאיות נהנות מהכנסות גדולות ומגוונות, בעוד שחלק מהיצרניות הסיניות הנידונות נמצאות בשלב צמיחה מוקדם יותר.

עם זאת, הניסיון הסיני מציג סיכון כללי: ציפיות צמיחה מהירות יכולות להצדיק מחירי מניות גבוהים במשך תקופה מסוימת, עד שהשוק מתחיל לדרוש הוכחות לרווחיות. השאלה הזאת עולה גם מול ההשקעות הענקיות של ענקיות הענן האמריקאיות, הביקוש לשבבי אימון והסקה ומידת הניצול של מרכזי נתונים.

לקריאה נוספת אפשר לעיין בכתבת בָּעוֹלָם על אזהרת קרן המטבע הבינלאומית מפני בועת AI, ובמדריכים המעודכנים שלנו למניית אנבידיה (NVDA), למניית AMD ולמניית TSMC. הקשר בין התעשיות אינו אומר שמחירי המניות ינועו באותו כיוון או באותו שיעור.

האם אחרי ירידה של 40% המניות הסיניות כבר זולות?

התשובה תלויה במה שהחברות באמת ירוויחו בשנים הקרובות. ירידה חדה ממחיר שיא אינה הופכת מניה לזולה אוטומטית; מנגד, היא גם אינה שוללת התפתחות חיובית של הפעילות העסקית. רויטרס ציטט גם משקיעים שרואים הזדמנויות לאחר הירידות, בהם אסטרטגים של BNP Paribas ושל גולדמן זאקס, לצד מנהלי השקעות שחוששים ממלחמות מחירים בעתיד בין יצרניות שבבים וציוד סיני.

הדרך לבחון את המצב אינה להסתפק בשיעור הירידה: יש לבדוק הכנסות בפועל, שיעורי רווחיות, צורכי מימון, תחרות, חשיפה ללקוחות זרים ואת רמת המכפיל לעומת תחזיות צמיחה סבירות. הנתונים בכתבה מתארים התפתחויות בשוק ההון ואינם המלצה לקנייה או למכירה של ניירות ערך.

מה המשמעות למשקיעים ישראלים?

משקיע בישראל אינו חייב להחזיק במניה סינית ישירות כדי להיות חשוף לתנודות בשוק הטכנולוגיה העולמי. קרנות העוקבות אחר מדדי שווקים מתעוררים, חברות המוכרות שבבים וציוד לתעשיית האלקטרוניקה הסינית, ועסקים שנשענים על השקעות עולמיות במרכזי נתונים יכולים להיות קשורים לאותן מגמות — ברמות שונות.

עם זאת, אין להסיק מהנפילה ב־STAR50 מה שיעלה בגורל השקעה ספציפית. את החשיפה יש לבדוק לפי אחזקות הקרן, מדיניות ההשקעה והדוחות של החברות עצמן. למידע כללי על הסיכונים והמאפיינים של חברות נסחרות ריכזנו באתר מדריכי מניות בארצות הברית ובישראל.

מה כדאי לעקוב עכשיו?

הנושאים המרכזיים לשבועות הבאים הם פרסום הדוחות של חברות השבבים והרובוטיקה בסין, המדיניות של הרגולטור הסיני כלפי מסחר והשקעות, התקדמות ההגבלות האמריקאיות ומחירי ההנפקות החדשות. במקביל, נתוני הכנסות ורווחיות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות עשויים לשנות את האווירה סביב השקעות AI בשווקים נוספים — אך אין דרך להסיק מראש תרחיש אחד הכרחי.

מקורות

רויטרס — תחקיר שוק מניות ה־AI בסין (26.10.2026) · רויטרס — התיקון במדדי המניות הסיניים (22.10.2026) · Bloomberg / The Business Times — מניות הטכנולוגיה הסיניות וההשפעה על הנפקות (17.10.2026) · בורסת שנגחאי — מתודולוגיית מדד STAR50 · בורסת שנגחאי — שינוי הרכב המדד בספטמבר 2026.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות