קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Elena Leya on Unsplash
ניסוי אקראי קטן אך מבוקר היטב מצא שאצל אנשים עם השמנה לא בריאה מטבולית, ירידה זהה של כ־10% במשקל באמצעות דיאטה קטוגנית שיפרה כמה מדדים של בריאות הכבד יותר מאשר דיאטה ים־תיכונית או דיאטה דלה מאוד בשומן. אבל החוקרים והמומחים מזהירים: זו עדיין לא הוכחה שקטו היא הדיאטה הטובה ביותר לטווח ארוך.
במחקר השתתפו 55 מבוגרים עם השמנה, טרום־סוכרת וכבד שומני. המשתתפים הוקצו באקראי לאחת משלוש דיאטות, וכל הארוחות סופקו להם. המטרה הייתה להביא את כולם לירידה דומה של כ־10% במשקל, כדי לבדוק האם להרכב התזונה עצמו יש השפעה מעבר לירידה במשקל.
חמישה דברים שחשוב לדעת
- 55 משתתפים הוקצו לשלוש דיאטות; 42 השלימו את המחקר.
- כולם ירדו בערך 10% במשקל ושיפרו רגישות לאינסולין בשריר.
- בקבוצת הקטו ירד השומן בכבד בכ־67%, לעומת כ־45% בשתי הקבוצות האחרות.
- רגישות הכבד לאינסולין השתפרה פי שניים עד שלושה יותר בקבוצת הקטו.
- לא נמצא יתרון ברור של קטו ב־LDL, ApoB או ברוב מדדי לחץ הדם והשומנים בדם.
איך נראו שלוש הדיאטות?
הדיאטה הקטוגנית כללה כ־4% מהאנרגיה מפחמימות, 23% מחלבון ו־73% משומן. הדיאטה הים־תיכונית כללה כ־50% פחמימות, 15% חלבון ו־35% שומן. הדיאטה הדלה מאוד בשומן והמבוססת יותר על מזון מהצומח כללה כ־70% פחמימות, 15% חלבון ו־15% שומן.
זה היה מחקר תזונתי אינטנסיבי: המשתתפים קיבלו את המזון ונפגשו מדי שבוע עם דיאטנית. לכן רמת השליטה גבוהה יותר מרוב המחקרים שבהם אנשים רק מדווחים מה אכלו — אבל גם קשה יותר לדעת אם תוצאות כאלה יישמרו בחיים האמיתיים לאורך שנים.
מה קרה לשומן בכבד?
אצל כל הקבוצות הייתה ירידה משמעותית בשומן בכבד בזכות הירידה במשקל. אולם בקבוצה הקטוגנית הירידה הייתה גדולה יותר: כ־67%, לעומת כ־45% בקבוצות האחרות.
גם ייצור שומן חדש בכבד, תהליך שנקרא de novo lipogenesis, דוכא יותר בקבוצת הקטו. החוקרים סבורים שהפחתה קיצונית בפחמימות משנה את זרימת הסוכר והשומן בכבד מעבר לאפקט של הירידה במשקל בלבד.
ומה עם סוכר, כולסטרול ולחץ דם?
כל שלוש הדיאטות שיפרו רגישות לאינסולין בשריר בכ־50%, ולחץ הדם, הכולסטרול הכללי ו־LDL ירדו. ברוב המדדים האלה לא היה הבדל גדול בין הקבוצות.
בקטו נראו שיפורים גדולים יותר ברגישות הכבד לאינסולין, בגלוקוז לאורך היממה ובהמוגלובין A1c. עם זאת, לא היה יתרון ברור ב־LDL או ApoB — שני מדדים חשובים לסיכון לבבי.
האם זה אומר שקטו עדיפה על הדיאטה הים־תיכונית?
לא בהכרח. המחקר היה קטן, נמשך חודשים ולא בדק אירועים קליניים כמו התקף לב, סוכרת לאורך שנים או תמותה. הוא בדק מנגנונים ומדדי ביניים.
בנוסף, ההנחיות לטיפול בכבד שומני מטבולי עדיין רואות בירידה של 7%–10% במשקל ובפעילות גופנית את הבסיס. הדיאטה הים־תיכונית היא עדיין אחת הגישות עם בסיס הראיות הרחב ביותר לטווח ארוך, בעיקר בגלל נתונים על לב וכלי דם והיכולת להתמיד בה.
ומה לגבי התמדה?
זו כנראה השאלה הגדולה ביותר. במחקר כל המזון סופק למשתתפים. בחיים האמיתיים, דיאטה עם 4% בלבד מהקלוריות מפחמימות דורשת תכנון קשוח מאוד ועלולה להיות קשה לשמירה לאורך זמן.
גם איכות השומן חשובה: קטו שמבוססת על שמן זית, אגוזים, דגים, אבוקדו ומזונות לא מעובדים שונה מאוד מתפריט שמבוסס על בשר מעובד, חמאה ומזונות עתירי שומן רווי.
הזווית הישראלית
כבד שומני מטבולי נפוץ מאוד גם בישראל. מי שאובחן עם כבד שומני, טרום־סוכרת או מחלות רקע לא צריך להתחיל דיאטה קיצונית על בסיס כתבה. שינוי חד בהרכב הפחמימות והשומן יכול להשפיע על תרופות, סוכר ולחץ דם ודורש התאמה מקצועית. מי שמתעניין בטיפולים מטבוליים חדשים יכול לקרוא גם את המדריך לתרופות הרזיה ואת מדריך הרטטרוטייד.
אחרי מה לעקוב
מחקרים גדולים וארוכים יותר שיבדקו התמדה, בטיחות ותחלואה לאורך זמן — ובעיקר האם היתרון בכבד נשמר כשהמשתתפים קונים ומכינים את האוכל בעצמם.
מקורות: הניסוי האקראי ב־Cell Metabolism; JAMA, 2 באוקטובר 2026.
